פסק-דין בתיק תא"ק 14081-08-09

הוגשה תביעה בסדר דין מקוצר, על סך 800,000 ש"ח, על ידי טליה גבאי (להלן: "טליה" ) כנגד חוה אווה מיגדל גורדון (להלן: "חוה").

טליה טוענת, כי הלוותה לחוה 500,000 ש"ח (להלן: " ההלוואה"), בהתאם להסכם הלוואה מיום 16.01.05 (להלן: " ההסכם/הסכם ההלוואה"), אשר להשבתה, שועבדה דירתה בהרצליה.

לפי האמור בכתב התביעה, הפרה חוה את ההסכם להשבת ההלוואה, תוך שהיא מתעלמת מהשעבוד שהוטל על הדירה, שנמכרה בינתיים.

חוה, לעומת זאת, טענה בהגנתה, כי תוקפו של ההסכם פג, לאחר שתנאיו לא קויימו, כפי שנפרט בהמשך.

טליה וחווה שתיהן מסרו את עדותן בתצהיר ונחקרו אודותיו ביום  30.11.10.

בעדותה, סיפרה טליה, כי הכירה את אלכס, בנה של חוה (להלן: "אלכס"), עימו ניהלו בעלה ואחיה עסקים משותפים, על רקע זה הוסכם על מתן ההלוואה מצד בעלה לידיו של אלכס.

בפועל הוזרמה ההלוואה, באמצעות צדדי ג' (תאגידים שונים), לזכותו של אלכס.

בהתאם לאמור בהסכם, נרשם אצל רשם המשכונות, שיעבוד על דירתה של חוה, לפי מוצגים 9 ו- 18 (סעיף 3).

לאחר שההלוואה לא נפרעה, וכל השיקים שנמסרו לפרעונה על ידיו של אלכס חוללו נסתבר, כי פג תוקפו של השיעבוד והדירה נמכרה לצד ג' (סעיף 3).

את טענותיה של חוה, להעדרה של יריבות בינה לבין טליה, אדחה על הסף, שכן מתוך עדותה עולה, כי זו אינה מכחישה את עצם כריתתו של ההסכם, כך שמעצם קיומו נשללת תוקף הטענה.

אתרכז, איפוא, בטענות ההגנה לגופם של הדברים.

לגופם של דברים, טוענת חוה, כי התדרדרות מצבו הכלכלי של אלכס, עמדה ברקע הסכם ההלוואה, אלא שמעורבותה בנטילת ההלוואה הותנתה בהזרמת הכספים באמצעותה, וזאת כתנאי למימוש השיעבוד של דירתה, אם לא יעמוד אלכס בהחזרתה.

חוה מסבירה, כי נטלה על עצמה את שיעבוד דירתה, בכפוף להקניית מלוא השליטה בהעברת כספי ההלוואה באמצעותה, שכן אמונה באלכס היה מעורער ביותר, נוכח הסתבכותו הכלכלית.

לאור הבנה זו נוסח ההסכם ככזה, לפיו חוה היא הלווה ואילו אלכס הוא הערב.

בפועל, כך לגירסתה, לא נמסרו לידיה כספי ההלוואה, כך שגם התחייבותה לשיעבוד פגה, והראיה, כי איש לא פנה אליה בנושא זה במשך שנים רבות.

טענה נוספת אותה אבקש לדחות, כבר בפתח הדברים, היא הטענה הנוגעת לשאלת רישומו של השיעבוד על הדירה.

הוכח בפני, כי רישום זה נעשה בפועל (מוצגים 9 ו- 18). הכחשתה של חוה את חתימתה על גבי מסמכי השיעבוד, הינה הכחשה בלתי מניחה את הדעת וזו נטענה בשפה רפה. זו אינה טוענת, כי חתימתה על גבי הבקשה לרישום השיעבוד זוייפה ואין בפיה כל הסבר באשר לקיומה. כך סיפרה בעדותה (סעיף 12):

" להערכתי, קיימת אפשרות שאולי חתמתי על בקשת משכון בהיסח הדעת עם החתימה על ההסכם...".

אשר על כן, אצא מהנחה לרישומו של שיעבוד על פי תנאי ההסכם.